חזרה לחיפושתיקייה 475707
תשא ובאת אפילו ממרעייהו בשיטת התוס' דזה בדלות בשרתשא ובאת אפילו ממרעייהוולד ותמורת בעלי מומין ובדין קדוש לרעיהביסוד דין ולדות קדשיםולדות קדשים, פתיחה לסוגיאפשטא בעוף, ופתיחה לסוגיית תרי מיגופשטא ותרי מיגורגלה של זו עולה, בדין פשטאהקדש חל עוברין, שיירו משוייר, ובגדרי בעלות ומכירה בעוברמקדיש על מנת שיתכפר בו חבירומקדיש מוסיף חומש, בגדר בעלות המקדישממירין וחוזרין וממיריןתמורה אחד בשנים ושנים באחדתמורה טוב ברע ורע בטוב, בעל מום מעיקרותמורה בחטאת ובאשם ובבכור ובגדר בעלים בתמורהבעל מום בשעיר המשתלח, אין הגורל קובע אלא בדבר הראוי לה'מקדיש ומקריב בעלי מומיןלאו שאין בו מעשהקדשי עכו"ם, פרשת בלקכל הרוצה להמיר, מסכת תמורה, פרק אבירור יסוד המחלוקת אם אי עביד מהני או לא מהניאי עביד לא מהני בחרמים ובקניני גזילה ושינויאי עביד לא מהני בתורם מן הרע על היפה מין על שאינו מינו ובתמורהביאור דין אי עביד לא מהניאי עביד לא מהני, עבר אמימרא דרחמנאקדשי עכום בתמורה ושייכותו לבר עונשין בתמורהבר עונשין בתמורה, אשה קטן ועכו"םיורש בסמיכה ובתמורה ובגדר קרבן יורש, מסכת בבא בתרא, דף קכגבענינו של מעשה תמורהחצי מעשר וחצי תמורהחטאת מעורבת, חצי חטאת חצי עולהמסכת תמורה, דף כו, עמוד אתפוס לשון ראשוןשוחט חטאת ומצא בה בן ד' חי, אדם מתכפר בשבח הקדשהרי את בת חורין וולדך עבד, שיור עובר מאמו, מסכת מגילה, דף ט, עמוד אמקדיש בהמה ומשייר עוברה, שחרור עובר, גיטה וידה באין כאחדאמר על בכור עם יציאת רובו, דברי הרב ודברי התלמידבאיסור הקדשת בכור קודם לידתו, ולדות קדשים במעי אמן ובהוויתןמטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם, ובגדר בכור למפרע קדושחטאות המתות בפסולי המוקדשין, וריש פרק כיצד מערימיןאבודה בשעת כפרה ולא בשעת הפרשה, וקצת בענין בקדושתיה קאי בפסולי המוקדשיןחטאות המתות בחטאות לאחריות ובב' ציבורי מעותעשו תקנה בקדשים, מפריש לאבוד כאבוד דמיאבודה בכוס, בא לימלךאבודה שמכיר בה אחד בעולם, בתערובת, ואבודה בכוסאבידת לילה, אבודה ולא גנובהחטאות המתות, הפריש אחרת תחתיה, ובדין אינם עושין תמורהביסוד דין חטאות המתות, ובאבודה שנמצאת בעלת מוםכל הרואה בירושלים ובשילה, בכור תוך שנתו, ופתיחה לפרק ולד חטאתעברה שנתה כאילו היא נמצאת בבית הקברותבכור בחוץ לארץ, וקצת בענין כל הרואה בשילה ובירושליםמעשר שני ובכור בזמן הזהמתנות כהונה דבכור תם ובעל מוםתמורת בכור ואשם, מלקות על עשיית בעל מום ולד תמורת אשם, אין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירהמקדיש נכסיו סתם והיו בהם זכרים, מתפיס תמימין לבדק הביתאין לך דבר עושה תמורה אלא מי שרועה להסתאב, בגדר קדושת הגוףקדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו, הקדש במחוסר זמןמפריש נקיבה לאשם, מיגו דנחתא, אשם בן שנה שהביאו בן שתיםשיירו משוייר, קצת בענין מפריש נקיבה לאשםסיווג מקומי לפי נושאי התיקיות. הסדר אינו העץ המקורי של קול הלשון.